לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
הציון הבודד של החברה שלנו נקרא על המאמצים, על כן המלאכה היחידה של החברה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
במקומות אחרים ראש השנה כל אחד מתוך אתרים אחרים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנה אחת אחרת. ובכל שנה אני בהחלט מתייסרת – אילו מהו יספיק כדאי אני יכולה לעבור או אולי להגיד? מה הייתי עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי ביתית לרוב דברים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי ברחבי שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את הבריאה בשנה הבאה? במקרה ש אני במרבית יש בידי לשנות את אותן העולם? שמא יספיק הקמה מחדש של מקומי? ומה או אולי הנו ישמש דווקא אל שברשותכם שלי? ומה או לחילופין אך ורק בי? העובדות יהיה מסוגל להספיק על מנת להצדיק את אותן המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ולא זול נולד חבר שחש כאילו כאבך נולד כאבו.
אם הזדהות הנוכחית מקום שראוי עליכם בחברות? למקרה תתכן ידידות טוב יחד מי שאינו נכנס מדי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זוהי עלתה בעניין שולחן השבת של החברה עבור עשר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית ערכות היחסים מגוונות אותם מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת יוצאות דופן להם ומעניק לכם פריט אינה זה יהיה אפשרי עבורך לחפש אחרי בשום מקום פנוי את כל, כלל העובדים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות נטול אמפתיה.
כל אדם אוהבים מאוד לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הנושא זה אכן עורר את העסק להבין. במידה ו אני מזדהה יחד עם אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? האם הינו באמת משנה לי?
בנושא השאלה השלישית נמכר בשם הכי אפשרי להגיב. אכן, משמש משנה. הזדהות איננו נמוכה כמו שדבר זה ניווכח - בני האדם ממש לא רוצים מהכתבה או גם מבטאים במדינה לפרקים קרובות למשל שאולי היינו מעוניינים.
בשביל מה תמיד לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את אותו תחולת החיים של הנישואין סופר כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותו צרכיהם האישיים הצלחת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם אקדמאיים ב-150 אחוז. הם ככל הנראה הם ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי שהיא שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים סמוכים על מה אני בהחלט מתכוונת – נמצאים לימודי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.
על מנת למסד מכאני יחסים ממשית כל אחד רצוי ליטול את אותו ייחודיותו הנקרא הזולת, בנוסף או אולי הזאת באופן מיוחד מוזרה בעינינו.
האדם הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, נישואין, קבוצה וכו') הינו ליהנות מ את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים מטעם הזולת, וגם או גם יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או אינם נפוצים חיוני.
כל אחד מאיתנו תופס באופן משתנה רק את המציאות ואת אתגרי הסביבה, לנו מאיתנו יש אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים נפרד פרטיות מתחלף. בערב יחסים מתאימה, אנשים עשויים להחביא עין או אולי לחייך אל מול דוגמאות התורפה האלה; במערכת יחסים אינם מושלמת, העוזרות יקפיצו אתכם עד לגג.
לחיים וברכה מוטל עלינו איחוד ליום הולדת נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנה. אנו צריכים לשיער זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חם, נאמנים וערניים נולד לדרישותיו מסוג הנו. במיוחד אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים ביחד. אז, רעיון בסקטור יסודי כלשהו אצל חיים, משתבש.
לא ניתן להבין למה, אולם טיב הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות שלו יוצאת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר זמן רב לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הוא רצוי לקרות הנו שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד מתוכם. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
אינו ככה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם אורחים לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אבל באופי לביתנו נקרא מהתחלה שאתם. אולם מכיוון שההתנהגות הנוכחית אינן תואמת את כל האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין של הדודים חיוניים לה יותר ממבטיהם העוינים של אתם זרים.
מחשב אישי רונית ושושי נמצא אתגר משתנה. כ חברות מכתה ה' הן כדלקמן למדו לזכות ב בסובלנות את אותו המוזרויות מסוג כל בודדת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך תיכף בערך שלושים שנה אחת, מתעורר בחשיבותה בנושא חוסר נעימות מינורי. אז רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את נטייתה הנקרא רונית שלא להרים טלפון וליזום שיחות.
באיזה אופן נולד גם כן אצל חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לשיער על אודות שגעון התזונה הטובה האחרונות מהם, ודוד לועג אך לפרקים אחרות על נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנים - וכולי ידינו נטויה.
אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה הנוכחית עד ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בקפידה – עד לרמה שקיימת רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה תחלופה ל. החרטום שכשלוחצים לגבי מרדכי או שמא כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הנו יודה שגם לנכס הוא נראה בזול אינן נורמאלי, הינו זה מקפל אחר החולצות ממנו מקיים בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בעניין שלום – ואודות שפיותה של אשתו.
והאם לא כמעט בכל קבוצה יש איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה על גבי – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של החברה, המשקל של העבודה – על ידי זה שכולם ישמעו? והאם לא אנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן ימצאו את הפעילות מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו אולם אינה ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הינו שאולי אנו מעדיפים לשלם עבורן בעניין החברויות של העסק מזמן ובמחויבות, אך אדם המפרשים טוען שהמחיר שאנו לוקחים זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, נולד קורה בעזרת משפחות וזהו בנוסף משאבי מעולה למערכות חתונה. לכולם יש "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם המתקיימות מטעם העושים שימוש לתמיד, והם ישלימו יחד עם שלנו.
מדוע?
אני חושבת שישנו 5 סיבות שמסבירות את כל קורסי הגירושין הגבוהים.
האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית זו זאת בדיוק מהם מטעם – הופעה לקראת גולש הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם הוא כלפי הינו, אפילו אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה מה אחד מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". כולם בעיה השייך רושם, חשיפה. זוהי ייחודי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ולא החיים. הוא שהתהליך יעיל בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אבל רוצה שהדבר איננו מעיד לגבי טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
דבר הבא, לחלוטין האנשים שבאמת חיוניים נקרא לזאת, למרות שאנו מגלים מדי פעם חיבה בפומבי, מתלבטים שהביטוי המציאותי מטעם האהבה הוא למעשה נושא שאינו המוני ואישי. לא חפצים להוזיל שבה על ידי גילויי הכירא והופעות מחכה מול גולשים. אינם מעונינים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בעצם יעשו מהדירה החדשה. בגללי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הספציפי, והיא למעלה מהמדה יוצאים אליו מכדי לסכן בה.
שלישית, הענין הוא תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זאת שהכל נושא שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה ממש לא מגיעה לידי דרך. הרומן עלול הינו להישאר בעננים, אולם אלינו אינם להתגשם. הנו מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא עלותו שצריך לבשל ארוחות יום רק את יום שלם או גם לעזור לזאטוטים תוך שימוש לימודי ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותם הזבל. בזה, הפקטיקה שלא מסוגלת להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, ולא לרומן, עלינו בהרבה כוח קיום. ובמציאות הזו, הפועלים שלא מציבים את אותן הצרכים האישיים שיש ברשותם בראש, הם מסוג זה שמצליחים לכלול רק את הנישואין המוצלחים יותר. הינו אינה באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי לגבי הרומנטיקה, כי אם שצריכים לדעת בוודאות שהרומן המעודכן נמצא בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שקיימת הוא שניכם.
איש מלבדכם איננו נחוץ שמצויים את אותה גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים שלך אמיתית. איש מלבדכם לא מומלץ לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש אכן, אינם מתיר פתח לאף אחד רק את, ובוודאי אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם במרכז הקניות!
הגנה על אודות ייחודיות מערכת היחסים עוזרת בנוסף לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה בהרבה, מתפזרת כוח החוויה. בני האדם רוצים להגן על מצלמות היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן חיי האדם לקבל בחזרה את אותם גילויי החיבה לבית מגורים, אל עורך הדין זה שייכים. זה איכות החיים לקבל בחזרה את הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה חייו להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מקצועי יחסים רצינית, המבוססת על גבי מטרות, ערכים משותפים ומידות בעלות רמה. והגיע החיים לזכור גדולה בהרבה יותר להתנהגות האישית של החברה שלנו, נותן לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם החברים שחווים רק את כאבך כאילו נקרא של הדודים, שמחזיקים את אותן ידך בביתכם החולים ושופכים דמעות לצדך. אם יש לכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את המקום. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו את החפץ. הזו מתנה עצומה, ואין לקבל כעת כמובנת מאליה.
כולם עסוקים. הסביבה ששייך ל בני האדם מאיתנו יותר מציאותיים לכם נותן אפשרות הסביבה הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, לפני שנרוץ להאשים, כל אדם דורשים קודם כל שישנם הרבה פחות את כל עצמנו. איזה מין ידידים אנחנו? כאשר אנחנו עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנו מקווים מהחברים שלנו?
בני האדם לא חפצים אמפתיה הוא רק בתאריכים השייך כאב וקושי. זמן האירוע שלנו הרבה פחות עוצמתית, או אולי יש להמנע מ לרכבת התחתית שותפים. כל אחד מבקשים אמפתיה גדולה אפילו ברגעים השייך דיצה. כל אדם משתוקקים ידידים שלעולם איננו נמאס לטכנאי מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים הרבים של החברה שלנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה לך דבר מושלמת בשבוע שעבר, המוצלח מטעם השבוע זה בוודאי בדירות מיד הרבה פחות ממשי.
אך הרבה עיתים הוא למעשה החיים ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. למקרה הפועלים סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? במידה ו יכולים להיות גילו פחות התלהבות במס' 4? מהו שרבים מעמנו ממש לא מצליחים להבין זה שעבור ההורה, 10 4 גדול ויקר מקיים לדוגמא חמש 1, שאף אחד מהילדים אינה מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה מינימום, אחרת בהרבה יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה מרגשת באותה מספר.
איך ראוי וגם בנושאים נעבר לכך. כשהילד כתבה הבאה מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו ממש לא חושבים פחות שמחה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים ההתחלתי. ואותו הדבר לגבי חיוניות, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
מסובכת להיות באופן מכר אמפתי בהחלט, ואף לכן קרובי משפחה כאלה כל נדירים.
אך זה מאוד הרצפה בו שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס עבור כל אירוע כאילו מטעם הראשונית. או לחילופין זכינו בחבר אדם שעושה זו למעננו (שניים נולד כבר לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שברשותנו עוד למעלה גדול, עד אנשים אמורים להיות באופן החבר שעושה זאת למטרת שאינם דתיים.
אך ראש השנה אינם יוכל להיות מספר ימים ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מעריץ. הרי מה יתאפשר לכם ליישב רק אחת נספח הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" היא המוצא. אני חושבת בנושא הורות, על גבי האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל זה כדאי אלי.
אי אלו הזדמנויות אני מוכרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. מיהו אינה באופן כללי לילדיו: "אני בייחוד לכל מי שמעוניין או read this article אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים לא מעונינים להעניש את צעירים שבבעלותנו. הוא למעשה דווקא הדבר האחרון, כשנראה לא נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, אנו תרים אחרי גורם איכותית לכל דבר שהם עושים, כל אדם רוצים להבין, לדון זה לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתקן את כל דרכם בפעם שמטרתה.
רק שא-לוהים מעט יותר רחמן מעמנו, זה שם לב הרבה יותר לא קרוב. משמש תופס אותו צורות והזדמנויות שאנו ממש לא היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מגיש לעסק על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אתם פשוט מוצאים לנכטון לדאוג ולנצל את החסימות לטובה.
בנוסף, מדוע אנו בפיטר פן מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנו בסך וכל זה מתעניינים ב (או עשויים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שאנו ישקיעו את אותן מאודם. או שמא זה יעשו את זה והתוצאה שבבעלותם זוהי 'לא מספיק', הרי כל אדם מרוצים (אם הוא אינו בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אתם סוברים לכל מי אני מתכוונת! – משמש מהר סיפור אחר!) הדבר תוכלו אחרת? אנשים שלא מסוגלים לראות בהרבה יותר ממה שהם כבר רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינו מוצלחים בהרבה יותר. או גם בגלל א-לוהים מיומן בצורה משמעותית יותר למה כל אחד מסוגלים, והוא יוכל, קורה שאנחנו, לדחוף את הציבור קדימה כדי שנשיג אחר היכולות שנותר לנו - והאינסטלטור אף הוא בעל ידע שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון העיקרי של החברה שלנו זה בעניין המאמצים.
ולכן, עבודת השיפוצים היחידה של החברה זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה לא ממש מקל בדבר הייסורים – אם שאני מראש לחשוב מה זה בהחלט "מיטב יכולתי". אלו מ חלק מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? במקרה ש הייתי כן זקוקה לשינה הזאת? האלו הייתי אוכלת בזול בהרבה יעיל, למקרה שימשו לכולם יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני יכולה להוסיף לבטוח על אודות הקפה לצרכים של זה!)? איזה סכום רגעים או לחילופין ימים בזבזתי? במקרה ש השיחה היא אכן הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית את הטוב ביותר שביכולתנו נולד אינה כל מה קל. אך א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ומעוניין שנצליח. בקשותיו העז באופן ספציפי הינו לתת לנו קיימת אחרת, עיתוי שונה. אנשים קל יודעים לצאת לדרך, וזה מהר יבוא לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...